Page 12 - מגזין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל - גיליון 3, יוני 2020
P. 12

ב אחד הבקרים של ספטמבר 1988 המתין שר הביטחון יצחק
רבין לשיחת טלפון חשובה. לא עניינו אותו הבחירות לכנסת שהיו אמורות להתקיים כעבור כשישה שבועות, וגם האינתיפאדה
הראשונה שהשתוללה אז יכלה לחכות מעט. השיחה, מבסיס חיל האוויר בפלמחים, הגיעה לבסוף בשעת צהריים. "השיגור הצליח", התבשר רבין. בזכות אותו שיגור, של לוויין הריגול "אופק 1", הפכה ישראל באותה העת למדינה השמינית בעולם שיש לה יכולות חלל מקצה לקצה – תכנון, פיתוח, ייצור ושיגור לוויין. השיגור נחשב בזמנו לפלא פיזיקלי של ממש, מכיוון שמסיבות ביטחוניות הוא בוצע מערבה במקום מזרחה; זה גרם לאיבוד ניכר מיכולת הנשיאה של משגר ה"שביט" והצריך יכולות מזעור יוצאות דופן עבור הלוויין. מאז ועד היום שוגרו בהצלחה מישראל (ונגד כיוון התנועה החללי) שבעה לווייני אופק נוספים, משוכללים יותר. בהמשך פותחו לווייני התקשורת "עמוס", שבניגוד ללווייני הריגול שוגרו מחו"ל. הדובדבן שבקצפת הגיע בפברואר 2019, עת שוגרה מפלורידה הגשושית "בראשית", שכמעט הצליחה להשלים את משימתה – נחיתה רכה על פני הירח. "בראשית" של עמותת SpaceIL, שרבים מאנשיה בוגרי הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, עוררה גאווה לאומית והציגה התקדמות משמעותית בתחום החלל. עם זאת, דווקא ההתעניינות הציבורית האדירה שיצרה החללית המיניאטורית חשפה את מה שהעוסקים
לוויין צמוד
תחום הלוויינוּת אמור לעבור מהפכה בשנים הקרובות: הלוויינים הגדולים והמגושמים יוחלפו בקבוצות ענק של לוויינים זעירים, הדלקים הרקטיים ואמצעי ההנעה ישופרו מאוד וגם המערכות המורכבות על הלוויינים יקפצו לדור הבא. אנשי הפקולטה כבר מוכנים לעתיד עם סדרת פיתוחים ייחודית לתעשייה האזרחית
 מאת אור שדה





























































































   10   11   12   13   14