Page 14 - מגזין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל - גיליון 3, יוני 2020
P. 14

פרופ' קרונהאוז:
"פיתחנו מנוע ממש קטן פיזית, בסך הכל כמה מילימטרים, שיכול לעבוד אפילו בהספק של שני ואט"
פרופ' גורפיל:
בתחום אחר שמושקעים בו משאבים רבים, דלקים להנעת לוויינים, ייתכן כי פתרון פשוט להפליא עשוי לחולל הבדל משמעותי. כיום מבוססים דלקים אלה על הידרזין – תרכובת רעילה ביותר ובלתי יציבה באופן מסוכן. הפתרון שמצא לכך פרופ' בני נתן מהפקולטה, איש הנעה רקטית, עשוי להיות מיושם כבר בעתיד הנראה לעין. פרופ' נתן, לשעבר דיקן הסטודנטים של הטכניון, ביקש בשנת 2004 מסטודנט איטלקי לתואר שני למצוא חומרים
"בכל לוויין 'סמסון' יש מערכות פורצות דרך בקונטקסט העולמי. מדובר בלוויינים עם אינטליגנציה מלאכותית שמנהלים את עצמם"
הנעה בג'לי ירוק
אנשים ושולחת כוחות הצלה". לצורך הפרויקט נבנתה במכון לחקר החלל תשתית ברמה עולמית, כולל מעבדה נרחבת וייחודית, תחנת קרקע ומערך אנטנות. לשם כך נוצרו שיתופי פעולה עם חברות ישראליות ובהן רפאל, התעשייה האווירית, אורביט ואלתא. "בכל לוויין יש מערכות שהן פורצות דרך בהרבה מובנים בקונטקסט העולמי", מתאר גורפיל בגאווה בלתי מוסתרת. "מדובר בלוויינים עם אינטליגנציה מלאכותית שמנהלים את עצמם בחלל, בניגוד ללוויינים אחרים שנשלטים מהקרקע. מערכות ההנעה, המבוססות על גז קריפטון קר, פותחו בשיתוף פעולה של רפאל ושלנו והן רבות־עוצמה ומדויקות. קשה לפתח מערכות הנעה עבור לוויינים כה קטנים, שכל אחד מהם בגודל קופסת נעליים". גורפיל מוסיף ומספר כי "חברת אלתא בנתה לנו מקלט דיגיטלי המסוגל להקליט סיגנל המגיע מהקרקע ולתייג את הזמן שבו הוא מגיע ברמה של מיליארדית השנייה, שהיא חסרת תקדים בלוויינים כה קטנים. כמו כן, הטמענו בסמסון אלגוריתמים מתוחכמים העושים שימוש בכוחות האטמוספריים הזעירים שבכל זאת נמצאים בחלל בגובה 600 ק"מ, כדי לשלוט על המרחק היחסי בין הלוויינים ובכך לחסוך דלק".
בעקבותיה ניכרות השקעות ממשלתיות גדולות יותר בתוכנית חלל אזרחית, המספקת דחיפה לאקדמיה, לחברות המקומיות ולסוכנות החלל הישראלית הפועלת במשרד המדע והטכנולוגיה. במערך הזה לפקולטה לאווירונוטיקה וחלל תפקיד מרכזי ואף מוביל: כיום שוקדים בה על שורה של פיתוחים ופרויקטים מעניינים, שעשויים להזניק את התחום מעלה. הראשון שבהם הוא אדליס סמסון (אדליס היא הקרן הצרפתית שתומכת בפרויקט). סמסון נולד בשנת 2012 כפרויקט סטודנטים ובהמשך עבר למימוש במכון אשר לחקר החלל בטכניון, שבראשו עומד פרופ' פיני גורפיל מהפקולטה. בקיץ הקרוב יהפוך הפרויקט למבצעי, עת ישוגרו שלושה ננו לוויינים בגודל 30X20X10( 6U ס"מ), שמטרתם אימות שיטות של הטסת לוויינים במבנה. בהשוואה לעולם החי, טיסת מבנה אמורה לתפקד כמו להקת ציפורים. לווייני המבנה, בניגוד לקונסטלציות, יודעים להעביר מידע זה לזה בצורה עצמאית ולבקר אוטונומית זה את מסלולו של זה. "יש הרבה משימות חלל שניתן לבצע רק באמצעות מבנה לוויינים ולא באמצעות לוויין בודד", מסביר פרופ' גורפיל. "לדוגמה, גיאו־לוקציה (איתור של מקור קורן קרקעי), מדידות מדויקות של שדה הגרביטציה או שדות מגנטיים של כדור הארץ וכן שירות של לוויין אחד לשני, כמו הטענה של דלק". יעקב הרשקוביץ, בכיר בתעשייה הביטחונית שגם מכהן כמרצה בכיר נלווה בפקולטה, מבהיר כי "משימת פרויקט הסמסון היא מערכת לאיתור והצלה של אנשים במצוקה במקומות נידחים. המערכת הלוויינית מאתרת מיקום של



























































































   12   13   14   15   16