Page 15 - מגזין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל - גיליון 3, יוני 2020
P. 15

מבצעיות עבור הרבה מאוד פרויקטים וכן יש לפתח את הרקטות האמורות להיות מּונעות בג'ל. להערכתי, אבות הטיפוס יהיו מוכנים בתוך פחות משלוש שנים".
לוויין קשיח
הבטחה נוספת טמונה בפרויקט "דרייבסאט" (DriveSat). פרויקט זה, כמו "סמסון", צמח במכון אשר והוא מקודם ומפותח בין השאר בידי סטודנטים מהפקולטה כפרויקט גמר. מדובר בלוויין שממדיו, 10X10X20 ס"מ, נחשבים קטנים גם בסטנדרט הננו לווייני. דרייבסאט נועד לאמת בחלל שתי טכנולוגיות פורצות דרך שפותחו בידי אנשי הפקולטה. הטכנולוגיה הראשונה גאונית בפשטותה. "מדובר במערכת בקרת הכוון חדשה ללוויינים, שאנו מבססים על אמצעי פשוט ויומיומי: כונן קשיח", אומר פרופ' גורפיל. "בדרך כלל בלוויינים יש מערכות המבקרות את ההכוון שלהם במרחב בידי גלגלים. המערכות האלה יקרות מאוד, מה שסותר את כל המטרה של ננו לוויינים המבוססים על רכיבים זולים. דיסקים של כונן קשיח הם יציבים, אמינים ומתפקדים יפה גם בחלל. מכאן בא השם דרייבסאט, כי משתמשים בהארד דרייב". הטכנולוגיה הייחודית השנייה, שאותה נועד דרייבאסט לאמת, היא מנוע חשמלי זעיר. הוא מפותח בידי פרופ' משנה יגאל קרונהאוז מהפקולטה, העומד בראש המעבדה לפלסמות אווירו־חלל שבמכון אשר. "כאשר רכב חלל מגיע למסלול", מסביר קרונהאוז, "נהוג להשתמש במערכות הנעה חשמליות, כי הן יעילות בהרבה מהנעה
אבי בלסברגר:
"יש לנו שיתופי פעולה נרחבים עם נאס"א ואנחנו מעורבים בתוכנית ארטמיס, שמטרתה הקמת מושבה אנושית על הירח והגעה למאדים"
אלי באומרם שהג'ל יכול להכפיל את הטווח של רקטות טקטיות. בנוסף, יש לכך המון שימושים, כולל בחלל, בהנעת לוויינים שמשתמשים בהידרזין. הג'ל בשילוב עם מי חמצן, שאינם רעילים כלל, יכול לשמש כתחליף 'ירוק', מה גם שהוא אינו דולף ואין צורך במערכת הצתה". אלישיב ושלגמן הציעו לפרופ' נתן להקים סטארט־אפ ולאחר שחברת אלביט נכנסה לתמונה, הוקמה חברת "NewRocket", שהטכניון שותף בה ומחזיק ב-20% ממנה. "עשינו ניסויים בטכניון ויש התעניינות רבה מחברות בישראל ובעולם", מעדכן נתן. "כעת אנחנו בונים מערכות
פרופ' נתן:
"שני מהנדסים בוגרי הפקולטה ערכו בדיקות לג'ל שפיתחתי וחזרו אלי באומרם שהג'ל יכול להגדיל פי 2 את הטווח של רקטות טקטיות. יש לכך המון שימושים, כולל בחלל"
שמגיבים למי חמצן. לאחר שהסטודנט המליץ בין השאר על סודיום בורוהידריד, החליט נתן לצקת חומר זה לתוך קרוסין ולהביאו למצב ג'ל, לצורך מניעת שקיעה של חלקיקים בחומר. "עשינו את הניסוי והפלא ופלא – היתה הצתה מיידית תוך 8 אלפיות השנייה", נזכר נתן. "משום מה התמהמהנו עם הפטנט ורשמנו אותו רק בשנת 2009. במשך כמה שנים לא היתה התעניינות מהתעשיות, עד שב-2012 הגיעו להתייעצות אתי שני מהנדסים בוגרי הפקולטה, מוטי אלישיב וזוהר שלגמן. הם ערכו סימולציות וחזרו
The Flyer | אפריל 2020 15-14
מגזין הפקולטה לאוירונאוטיקה
























































































   13   14   15   16   17