Page 16 - מגזין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל - גיליון 3, יוני 2020
P. 16

– הוא פרויקט בשם CIEL. במסגרתו, יישלחו שלושה ננו לוויינים לצלם את האטמוספירה העליונה של כדור הארץ. בהקשר זה מציין אבי בלסברגר, העומד בראש סוכנות החלל (ולמד בטכניון לדוקטורט באסטרופיזיקה), כי רבים מהישגיה של הסוכנות נזקפים לזכות יחסי גומלין פוריים עם גופים זרים ידידותיים. "יש לנו שיתופי פעולה נרחבים עם נאס"א", הוא אומר, "אנחנו מעורבים בתוכנית ארטמיס, שמטרתה הקמת מושבה אנושית על הירח והגעה למאדים. בשנה הבאה תשוגר לירח חללית בלתי מאוישת, ארטמיס 1, ויהיה בה מרכיב ניסויי שפיתחנו – חליפה להגנה על אסטרונאוטים מפני קרינה. יש לנו גם שיתופי פעולה עם מדינות נוספות. ב-2017 שיגרנו את לוויין 'ונוס' המשותף לנו ולצרפתים, יחד עם התעשייה האווירית ורפאל. בימים אלו אנו משגרים עם סוכנות החלל האיטלקית ננו לוויין בגודל 3U
(10X10X30 ס"מ).הוא יוצר בישראל בידי חברת ספייס פארמה ומשמש לניסויים בחומרים כימיים וביולוגיים, כולל שני ניסויים בתנאי מיקרו־גרביטציה, שהטכניון שותף בהם". בלסברגר מבהיר, כי "מטרתנו היא שבעוד כמה שנים תעשיית החלל כאן תהיה משמעותית בהרבה מהיקפה כיום". והחיבור בין האקדמיה לתעשייה, הוא מדגיש, חיוני להשגת יעד חשוב זה. 
פרופ' נתן צילום: יסמין להב כיוון נוסף לקידום פרויקטים חדשניים הוא שיתופי
פעולה של הפקולטה עם גורמי מחקר ותעשייה חיצוניים. במכון אשר עובדים בימים אלו על פרויקט שנקרא כרגע "המדגים האופטי" וממומן בין השאר בידי מפא"ת שבמשרד הביטחון, אלביט והטכניון. הוא מבוצע במעבדת האופטיקה החללית ומטרתו לפתח את טלסקופ העתיד של מדינת ישראל. שיתוף פעולה נוסף של הטכניון – הפעם עם סוכנויות החלל הישראלית והצרפתית ואוניברסיטאות נוספות בארץ
כימית, מה שמאפשר חיסכון במאסת הדלק של עד פי 10". קרונהאוז וצוותו פיתחו מאפס מנוע חשמלי, Narrow Channel Hall Thruster, המיועד לננו לוויינים גדולים יחסית. מאחר שהדרייבסאט, כאמור, הוא ננו לוויין פצפון, פיתחו קרונהאוז ואנשיו מנוע נוסף, בטכנולוגיית Vacuum Arc Thruster. "מדובר במנוע מוגבל יותר מבחינת יכולות", מסביר קרונהאוז, "אך הוא ממש קטן פיזית, בסך הכל כמה מילימטרים, ויכול לעבוד אפילו בהספק של שני ואט. כרגע בנינו מודול הנעה המכיל שני מנועים, והדרייבסאט מתוכנן לשאת שני מודולים כאלה".
לוויינים קדימה
הדרייבסאט הוא פרויקט אחד מני רבים שבהם הפקולטה פועלת לפיתוח תחום הלוויינים. בפרויקט זה ובאחרים מדגישים בטכניון, בין השאר, את חשיבות מעורבותם של סטודנטים בכל שלבי החשיבה והביצוע. "המטרה היא שהסטודנטים ייקחו חלק ממשי בבניית הלוויין, לא רק בתכנונו", מבהיר יעקב הרשקוביץ, מנחה הפרויקט. "אנחנו רוצים להביא את הפקולטה לרמה מתחרה לפקולטות דומות באוניברסיטאות מובילות בעולם, שבהן הסטודנטים בונים ומפעילים לוויינים. זה מציב אתגר גדול לסטודנטים שלנו".




























































































   14   15   16   17   18