Page 19 - מגזין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל - גיליון 3, יוני 2020
P. 19

כולכם כבר עשיתם כברת דרך במחקר ובתעשייה מאז התוכנית. במבט לאחור, האם תמליצו לסטודנטים להשתתף בה? אוהד: כמובן! מדובר בהזדמנות חד פעמית גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית וכדאי מאוד לנצל אותה. שושי: זו הזדמנות מדהימה לחשיפה לפרויקטים חשובים בחזית הטכנולוגיה ושיתוף פעולה עם אנשי מקצוע ברמה גבוהה וניסיון עשיר בתחום החלל. אני מאוד ממליצה.
שושי: החוויה של התמחות בסביבת מחקר בינלאומית עם חשיפה לתרבויות שונות של אנשים מכל העולם היתה מאוד מעשירה ומפתחת. חוץ מעבודת המחקר, איך נראו חיי היום יום שלכם בזמן התוכנית? אלכס: שכרתי חדר בבית של משפחה מטייוואן במרחק של 15 דקות רכיבה על אופניים מהעבודה. הכרתי את התרבות והאוכל האסיאתי, שהיה מאוד טעים. פעם בשבוע הלכתי לקורס של ריקודי סווינג בעיר פאלו אלטו ובסופי השבוע השתדלתי לשכור רכב ולטייל. שושי: כל בוקר הייתי מגיעה לשער, רואה את השלט הגדול של נאס"א ולא מעכלת שאני שם. חלקתי משרד עם שני שותפי מחקר של נאס"א מנורווגיה ואסטוניה שהפכו לחבריי הטובים. כל יום למדתי משהו חדש. כמובן שסופי השבוע היו הזדמנות מעולה לטייל בפארקים הלאומיים המרהיבים של קליפורניה ולחקור את האזור.
ההתמחות שלי, ולא ידעתי כמעט שום דבר על אווירודינמיקה של רוטורים או רחפנים. הייתי צריך
ללמוד את הדברים באופן עצמאי מהספרות. בשלב מתקדם יותר גם הכרתי כלים סטטיסטיים ושיטות שונות להתאמת מודלים, שכבר הבאתי ליישום במסגרת העבודה שלי בישראל. ומה מבחינה אישית? אלכס: סיימתי את ההתמחות בתחושה של מסוגלות. יכולתי לדבר באותה שפה מקצועית עם החוקרים בנאס"א, ללמוד מהם וליישם את הידע. חזרתי לארץ עם הבנה ששווה להאמין בחלום שלך בכל רגע, כי בדרך אליו תפגוש הרבה דברים מדהימים. אוהד: היה מאוד מעניין לחיות במקום כמו עמק הסיליקון עם כל חברות ההייטק והפרופיל הגבוה שיש לאזור הזה. בעיקר היה מעניין לשמוע על הבעיות היום יומיות שהאנשים שם מתמודדים איתן – יוקר המחייה, הפקקים. בסופו של דבר לא נראה שאנשים שם בהכרח מאושרים יותר או חיים טוב יותר מאשר בישראל.
גרר לרחפנים והדגמנו שניתן להתאים מודל גרר יחיד לכמה רחפנים שונים. מה תרמה לכם ההשתתפות בתוכנית מבחינה מקצועית? אלכס: למדתי מאפס שיטה חדשה של עיבוד תמונה והצלחתי ליישם אותה בפרויקט. כמו כן, הכרתי את סביבת העבודה במקום כמו נאס"א ויצרתי קשרים מקצועיים. בעקבות אחת ההיכרויות קושרתי לפרופסור מאוניברסיטת קנטאקי שעוסק בתחום חישובי של תהליך האבלציה וכשחזרתי לארץ הגשתי מועמדות לדוקטורט במעבדה שלו והתקבלתי. היום אני כבר לקראת סיום הסמסטר הראשון בדוקטורט. שושי: למדתי את המתודולוגיות והאתגרים של תכנון משימות חלל בלוויינות זעירה (New Space) ונחשפתי למחקרים פורצי דרך שמבהירים את החשיבות של שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה. אוהד: אווירודינמיקה היא לא
בשל הרקע הזה, שובצתי בנאס"א איימס למחלקת Entry Systems .and Technology Division צורפתי לפרויקט שעוסק בחקר תהליך האבלציה של מטאורים ובהערכת סיכונים מפגיעה פוטנציאלית של אסטרואיד גדול בכדור הארץ בעתיד. בפרויקט ביצענו ניסויים על דגמי מטאורים אמיתיים במתקן שמדמה את תנאי החום הקיצוני הנוצרים סביב גוף שחודר לאטמוספירה, כמו רכב חלל או מטאור. בפרויקט שלי, קיבלתי סדרת צילומי וידאו מהירים של הניסויים ונדרשתי לכתוב תוכנית מחשב. מטרת התוכנית היא לזהות, בעזרת עיבוד תמונה, את חזית המטאורים, לעקוב אחריהם ולאפשר את מדידת קצב האבלציה בתנאי ניסוי שונים. אוהד: אני השתלבתי בפרויקט שנקרא SWS – system wide safety, שנועד לקדם פתרונות לשיפור הבטיחות לכלים מעופפים בסביבה עירונית, בשלב ראשון רחפנים ובתקווה בעתיד גם כלים מאוישים. פיתחנו מודל
The Flyer | אפריל 2020 19-18
אז איפה אתם היום?
מגזין הפקולטה לאוירונאוטיקה


























































































   16   17   18   19   20