המחקר עוסק בשיפור ביצועי יירוט בתרחיש הכולל שני מיירטים ומטרה אחת המתמרנת על מנת לחמוק מהם. המיירטים משתפים ביניהם מדידות הנרכשות על ידי כל אחד מהם לחוד ונעזרים באסטרטגיה של תזמון שיגור על מנת למזער את מרחק ההחטאה הקבוצתי הכולל. המיירטים עושים שימוש בחוק הנחייה מתקדם המבוסס על משחקים דיפרנציאלים (DGL1) ומניח מידע מושלם (לא סטוכסטי). מחקר קודם בנושא אשר פורסם לאחרונה [1] הראה כי, בנוכחות מדידות רועשות, שיתוף מידע בין המיירטים ותכנון מתאים של אסטרטגיית תזמון השיגור מאפשרים שיפור ביצועי היירוט של הקבוצה מעבר לביצועים הניתנים להשגה על ידי צמד מיירטים אשר אינם משתפים מידע.
למחקר שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא לברר את ההיתכנות והתכונות של אסטרטגיית שיתוף מידע אסימטרי, לפיה המיירט המוביל משתף את המדידות הנרכשות על ידו עם המיירט העוקב, אולם לא נהנה מן המדידות של המיירט העוקב (בעבודה הקודמת [1] שיתוף המידע בין שני המיירטים היה סימטרי). אסטרטגיית שיתוף מידע אסימטרי מאפשרת הקטנה של רוחב הסרט הנדרש לתקשורת בין המיירטים בחצי. המטרה השנייה של המחקר היא לפתח שיפור של חוק ההנחייה, אשר מנצל את העובדה כי באזור הסינגולרי פתרון המשחק איננו יחיד, כדי לשפר את הביצועים של שני המיירטים.
איור 1, המסכם אנליזת מונטה קרלו הכוללת 1000 ריצות סימולציה, מציג את פונקציית ההתפלגות המצטברת (CDF) של מרחק ההחטאה הכולל המושג על ידי קבוצה של שני מיירטים, בתרחישי שיתוף מידע סימטריים ואסימטריים, וכאשר משתמשים בגרסא הרגילה או החדשה (אשר פותחה במחקר זה) של חוק ההנחייה DGL1. האיור מראה כי, כצפוי, שימוש באסטרטגיית שיתוף מידע אסימטרית מביא לפגיעה מסויימת, שאיננה דרמטית, בביצועי היירוט של הקבוצה ביחס לביצועים הניתנים להשגה עם אסטרטגיית שיתוף מידע סימטרית, וזאת כאשר משתמשים בגרסא הרגילה של חוק ההנחיה DGL1.
מנגד, שימוש בחוק ההנחייה המשופר מוביל לביצועי יירוט הרבה יותר רובסטיים, באופן שמאפשר שימוש באסטרטגיית שיתוף מידע אסימטרית במחיר של הפחתת ביצועים זניחה בלבד.
