בתחילת שנות ה-50 התגלה הצורך הדחוף במרכז מחקר אווירונאוטי בישראל, בעיקר לצרכי הגנה, ולכן הקמת מחלקה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון הפכה לאחד מהעדיפות העליונה בתכניות הפיתוח שלו.
כבר באמצע שנות ה-40, מדעני אווירונאוטיקה אמריקאים שתמכו בטכניון, הציעו הקמת מחלקה ללימודי אווירונאוטיקה, עם מנהרות רוח תת-קוליות ועל-קוליות, הצעה שחוזקה בהתייעצות עם מדען התעופה הבכיר דאז, תיאודור פון קרמן. פון קרמן ייעץ לטכניון בשנות הארבעים והחמישים והיה קשור בצעדים הראשונים שהובילו להקמת המחלקה להנדסת אווירונאוטיקה. לאחר שנפגש ב-1946 וב-1947 עם קפלנסקי, מנהל הטכניון דאז, וכמה פרופסורים בכירים, הביא פון קרמן למינויו של סידני גולדשטיין, הפרופסור הבולט למתמטיקה שימושית באוניברסיטת מנצ'סטר ויו"ר מועצת המחקר הבריטית האווירונאוטית החשובה, כפרופסור למתמטיקה שימושית בטכניון ודיקן המחלקה החדשה להנדסת אווירונאוטיקה שאך הוקמה. בנובמבר 1950 הגיע גולדשטיין לחיפה והחל בפעילותו הרחבה.
לחץ כאן לתמונות המחזור של הפקולטה
בנוסף להקמת המחלקה להנדסת אווירונאוטיקה, סידני גולדשטיין מונה כסגן נשיא לעניינים אקדמיים והופקד על משימת המודרניזציה של תכנית הלימודים בטכניון, זאת על ידי חיזוק היסודות המדעיים שלו.
המחלקה החדשה להנדסת אווירונאוטיקה והפוטנציאל שלה במתן בסיס מדעי להתפתחויות ביטחוניות כמו גם מינויו של גולדשטיין זכו לשבחים בזמנו על ידי ראש הממשלה בן גוריון ותמיכת משרד הביטחון. מכאן שהמחלקה החלה בדגש על מחקר לפני ההוראה.
מערכת של מנהרות רוח תת ועל-קוליות נבנתה באמצע שנות החמישים, בהנחיית מומחים מובילים באוניברסיטת פרינסטון ובנוסף הוקמה מעבדת מבנים. הדגש היה על פעילויות אלו. הכיתה הראשונה של מהנדסי אווירונאוטיקה סיימה את לימודיה ב-1958.
יתרה מזאת, הרעיון של מחלקה המקיימת אינטראקציה הדוקה עם התעשייה הותאם כקו מנחה לפעילויות המחקר של המחלקה שנחשבה לעתים קרובות לנאס"א ישראלית קטנה. עם זאת, היו אלה בעיקר הסטודנטים המצטיינים שבנו את תעשיות האווירונאוטיקה החדשות בארץ ובו זמנית את המחלקה הגדלה במהירות להנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
היחסים ההדוקים בין המחלקה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון לבין התעשייה האווירית והביטחונית בישראל מתגבשים גם במפגש דו-שנתי משותף בין מנהיגי התעשייה והפרופסורים בטכניון, המועצה המייעצת, המספקת הנחיות לפיתוח המחלקה.
פעילויות המחקר מתרחבות גם מעבר לאינטרסים מקומיים לתוך מידה רבה של שיתוף פעולה בינלאומי. מכאן שהמחלקה היא אחת החזקות בקמפוס מבחינת מחקר ממומן.
המחלקה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון היא היחידה מסוגה בישראל, ומספקת את כל מהנדסי התעופה והחלל המוסמכים. ההוראה והמחקר מכסים אפוא את רוב הדיסציפלינות של הנדסת תעופה וחלל והנדסת מערכות. למעלה מ-2500 בוגרים התחנכו במחלקה ורבים מהם גם השתתפו באופן פעיל בתוכניות בין-מחלקתיות.
תכנית הלימודים של המחלקה פותחה בהתאם לאלה של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב ואירופה, והיא מתעדכנת ומותאמת באופן רציף לצרכי התעשייה והמחקר.
אחת ממטרות העל בלימודי התואר הראשון במחלקה היא לחנך "מהנדס מאוזן", שיתמחה בהמשך העבודה או בלימודי התואר השני. התרומות של מחלקת התעופה והחלל זוכות להכרה הן בישראל והן בחו"ל והשפעתן באה לידי ביטוי בבחירתן לאקדמיות ולאגודות מדעיות ישראליות, ארה"ב, צרפתיות, בריטיות ובינלאומיות. שלושה חברי סגל זכו בפרס ישראל היוקרתי.
לחץ כאן לתמונות המחזור של הפקולטה
הפרופסורים להנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון עוסקים באופן פעיל כיועצים וכיהנו בתפקידים בכירים בטכניון ובתפקידים ציבוריים: אחד כנשיא הטכניון ואחד כנשיא האוניברסיטה הפתוחה; שלושה כסגני נשיא הטכניון ורבים אחרים מילאו תפקידים פעילים שונים בניהול האקדמי של הטכניון; בין שלל התפקידים הציבוריים, שניים שימשו כסמנכ"לים בכירים להנדסה של התעשייה האווירית, , אחד כשר ביטחון, אחד כשגריר ישראל בארה"ב ואחד כחבר כנסת ישראל. גם סטודנטים לשעבר התבלטו כמובילי התעשייה כמו גם כמפקדי חיל האוויר הישראלי.
