לראשונה: Falling Walls בישראל
התחרות הבינלאומית הוותיקה, שבה נדרשים המתמודדים להציג רעיון חדשני ב-3 דקות, נערכה בטכניון ביוזמה משותפת עם האוניברסיטה העברית
שני אליצור, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, זכתה במקום הראשון בתחרות Falling Walls Lab Israel שהתקיימה ב-3 בספטמבר בטכניון בשיתוף האוניברסיטה העברית.
Falling Walls היא תחרות בינלאומית המיועדת לסטודנטים בכל התארים וכן לחברי סגל, יזמים ותעשיינים צעירים (עד גיל 35). המתמודדים נדרשים להציג בתוך שלוש דקות מודל עסקי, מחקר או רעיון ייחודי וחלוצי. רפי נוה, ראש מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, הסביר כי התחרות מתקיימת כיום בכ-40 ערים בעולם, וכי הזוכים בתחרויות המקומיות ישתתפו בגמר, שיתקיים בברלין ב-8 בנובמבר השנה.
התחרות הארצית שקיימו הטכניון והאוניברסיטה העברית ביום חמישי היא הארוע הראשון של Falling Walls בישראל. פרופ' משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, אמר כי "אין זה פלא כי הטכניון, החותר לחדשנות מאז היווסדו והמהווה גורם מרכזי בהיווצרותה של 'אומת הסטארט-אפ הישראלית', מארח את הארוע הראשון של Falling Walls בישראל." את התחרות אירח המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE), העוסק בדיאלוג הפעיל שבין מחקר יישומי לבין התעשייה. היא נערכה בשיתוף האוניברסיטה העברית, שתארח אותה בשנה הבאה.
הזוכה, שני אליצור, החלה את לימודיה בפקולטה לאווירונוטיקה וחלל כעתודאית, והמשיכה לתואר שני ושלישי. בתחרות היא הציגה את מחקר הדוקטורט שהיא נמצאת בעיצומו, בהנחיית פרופ' אלון גני וד"ר ולרי רוזנבנד: פתרון חדש ליצירת אנרגיה ממימן. "הרעיון של הפקת אנרגיה ממימן אינו חדש," הסבירה בשלוש הדקות שהוקצבו לה, "אבל מאחר שצפיפות המימן נמוכה, איחסונו דורש דחיסה אינטנסיבית מאוד או קירור לטמפרטורות נמוכות מאוד. איחסון המימן במיכלים – למשל ברכב שיפעל על אנרגיית מימן – גוזל מקום, מכביד ובעיקר מהווה בעיה בטיחותית, ואלה מחסומים המונעים כיום שימוש אזרחי נרחב באנרגיית מימן. לנוכח עובדה זו פיתחנו בפקולטה שיטה לייצור המימן בַּמקום – כלומר בתוך הרכב – ללא צורך באיחסונו. השיטה מבוססת על אינטראקציה בין אלומיניום ומים בנוכחות מינון נמוך מאוד של חומר משפעל (2.5%). האנרגיה החשמלית הנוצרת על ידי שימוש בתא דלק גבוהה בסדר גודל ממה שאפשר לקבל בטכנולוגיות אחסון קיימות כולל סוללות ליתיום."
במקום השני בתחרות זכה אור יהלום מהאוניברסיטה העברית, על פיתוח המאפשר לצמחים "לנשום" את החנקן שבאוויר ובכך לחסוך לחקלאים את הצורך להחדיר חנקן לקרקע באמצעות דישון. במקום השלישי זכה אורן מירון מאוניברסיטאות בר אילן ובן גוריון, על פיתוח שיטה חדשנית לאיבחון אוטיזם בחודשי החיים הראשונים. שלושת הזוכים ייצגו כאמור את ישראל בגמר הבינלאומי שיתקיים בברלין ב-8 בנובמבר.
פיתוחים נוספים שהוצגו על ידי המועמדים בתחרות הם הארכת חיי המדף של מוצרי מזון באמצעות חומר המונע הצטברות חיידקים על האריזה; מערכת המאפשרת לבעלי כלבים לפקח על כלביהם ללא צורך ברצועה; שיפור הרזולוציה של סריקות MRI; תחליף-אנטיביוטיקה המבוסס על וירוסים; הנגשת המסחר האלגוריתמי במט"ח לציבור הרחב; והתאמה אישית של תרופות אנטי-סרטניות.
השופטים בתחרות, שאורגנה על ידי מרכז ברוניצה ליזמות ו-TCE, היו: מטעם הטכניון – דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פרופ' אליעזר שלו, דיקן לימודי מוסמכים פרופ' בן ציון לוי, ראש הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופ' אורית חזן, פרופ' אלי ביהם מהפקולטה למדעי המחשב ופרופ' נועם זיו מהפקולטה לרפואה; מטעם האוניברסיטה העברית – פרופ' ניר בר גיל, המחלקה לפיזיקה יישומית ופרופ' חזי ברנהולץ, בית הספר לרפואה; נציג התעשייה היה אייל בר דוד, בעבר מנהל קוואלקום ישראל.
קרדיט לדוברות הטכניון
ראו גם מאמר ב-ynet
