אני מבקש לומר כמה מילים לזכרו של פרופ’ נסים בשם הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. גם אני, בעקבותיו של אלי ובתמיכתו העצומה, עסקתי, חקרתי ולימדתי בתחום האוירואלסטיות. תחום זה מכיל כמה דיסציפלינות ומשלב רעידות מבנה, אווירודינמיקה לא תמידית ומערכות בקרת כלי טייס. למרות שלא הייתי סטודנט ישיר של אלי, תמיד שמעתי בצמא את דבריו, קראתי את המאמרים שלו, שמחתי לשוחח איתו ובעיקר לשמוע ממנו ביקורת על עבודתי, שתמיד הייתה מעניינת, מחדשת, מעודדת והוגנת.
אלי התחיל את חייו האקדמיים בלימודי הנדסה אוירונוטית באוניברסיטת בריסטול באנגליה וקיבל תואר ראשון בשנת 1957. הוא חזר לארץ, היה מראשוני המסטרנטים בפקולטה וקיבל תואר שני ב 1961, חזר לבריסטול וסיים דוקטורט ב 1963 בתחום האוירואלסטיות. אני הכרתי את אלי מתחילת שנות השבעים, כשהצטרפתי לקבוצת דינמיקה ועומסים בתעשייה האווירית שאלי שימש בה כיועץ במשך שנים רבות. התפעלתי מההבנה העמוקה שלו הן בצדדים התיאורטיים והן בצדדים המעשיים של כל מה שקשור לדינמיקת מבנה של כלי טייס. הוא הראה לי שמהנדס טוב צריך הבנה עמוקה והתחדשות מתמדת ברקע התאורטי של תחומי עיסוקו, וההשראה ששאבתי ממנו דחפה אותי תמיד ללמוד ולהתקדם. פרופ’ נסים היה מחלוצי חוקרי תופעת הפרפור בכלי טייס באמצעים חישוביים, ומהראשונים שיזמו את השימוש במערכות הבקרה של מטוסים למניעת פרפור הרסני והקטנת רמת הרעידות במטוסים. שיטות האנרגיה בהן השתמש שילבו תחכום מתמטי והבנה פיזיקלית באופן מושלם. תכנות מחשב שכתב בשנות השבעים שימשו במשך שנים רבות, בחלקן עד היום, במערך החישובים האוירואלסטיים בחיל האוויר הישראלי ובתעשייה האווירית.
לפרופ’ נסים היו קשרי מחקר מצוינים עם חוקרים בחו”ל, בעיקר חוקרים באנגליה ואנשי נאס”א בארה”ב איתם גם עבד בשנות השבתון שלו. רבים מהם ציינו באזני את תרומותיו המקוריות לחישובים אווירודינמיים של כנפיים תונדות עם הגאים פעילים, לפיתוח שיטות מתקדמות לניסויי טיסה ונושאים רבים אחרים. כולם גם היו תמיד מלאי התפעלות מתבונתו, הישגיו והיכולת הרטורית שלו. ההערכה הרבה אליו התבטאה גם בבחירתו לעמית (Fellow) של האגודה האוירונאוטית המלכותית בבריטניה ושל המכון האמריקאי לאוירונוטיקה ואסטרונוטיקה AIAA.
עמדתי מקרוב על איכויותיו של אלי כאיש אקדמיה מאד דומיננטי מאז שהצטרפתי לפקולטה ב 1988. כמו לאחרים, הוא תמיד התייחס אלי בכבוד והתעניין בעבודתי ללא שמץ התנשאות, כשיושרתו בולטת בכל דבר שאמר. ראוי לציין תופעה מאד מיוחדת הקשורה אליו. כשאלי דיבר אנשים הקשיבו. האופן המתון, הברור והלוגי שבו הביע את דעותיו גרמו הרבה פעמים לאנשים לשנות את דעתם. ואלו מכם שמכירים תהליכים טכניוניים יודעים כמה שזה נדיר.
המוניטין של פרופ’ נסים הובילו לכך שהוא מילא תפקידים אקדמיים חשובים ביותר. לאור הצלחותיו כששימש פעמיים כדיקן הפקולטה לאוירונוטיקה, בשנים 1971-73, 78-80, וכשהיה חבר בוועדות סנאטיות, הוא נבחר להיות המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים והמשנה הבכיר בשנים 1983-86. אלי מילא גם תפקידים מרכזיים מחוץ לטכניון. הוא היה שלוש פעמים יושב הראש של הכנס הישראלי לאוירונוטיקה וחלל, חבר במועצת המנהלים של התעשייה האווירית, ופעיל מאד במועצה להשכלה גבוהה. גולת הכותרת של תרומותיו מחוץ לטכניון היא שירותו כנשיא האוניברסיטה הפתוחה מ 1997 עד 2003. לאחר מכן חזר למחקריו כפרופ’ אמריטוס בטכניון עד לאחרונה.
תנחומינו למיצה היקרה, לרחלי, צחי ודינה ולמשפחה.
יהי זכרו ברוך.
פרופ’ מוטי קרפל, 23.2.2020
