ג’רי שפר היה ראשון חברי הסגל של הפקולטה לאוירונוטיקה וחלל (שנקראה בראשית דרכה המחלקה לאוירונוטיקה) ושרת בפקולטה במשך 39 שנים, מאז שהגיע לארץ בשנת 1952 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 1989. הוא היה מזוהה מאוד עם הפקולטה בכלל, ועם מעבדות ההוראה בפרט, לכל אורך דרכו.
ג’רי נולד בבולטימור ב-31/10/1920. הוא קיבל תואר BE בהנדסת חשמל באוניברסיטת ג’והנס הופקינס בשנת 1941 ומיד התקבל לעבודה במרכז המחקר לנגלי של נאסא. עד 1943 עבד כמהנדס חשמל. לאחר מכן עבר לעבוד במעבדת הקול ובמעבדת מחקר מכשירים עד שנת 1946. בשנת 1946 חזר לאקדמיה באוניברסיטת פרינסטון. בשנת 1948 קיבל תואר MSc בהנדסה אוירונוטית.
בשנת 1952 עלה ג’רי לארץ והחל לעבוד במחלקה להנדסה אוירונוטית בטכניון שעל הקמתה הוחלט אז. בכך קנה את מקומו בין מקימי הפקולטה ואף כיהן בתפקיד ראש המחלקה הראשון בשנים 1954-1957. ג’רי טען תמיד שחינוך לעבודת מעבדה צריך להיות חלק חיוני מתהליך ההכשרה של מהנדסים צעירים, ולאורך כל שנות עבודתו בפקולטה התמסר במיוחד לשטח זה. החל משנת 1955 היה אחראי על מעבדות ההוראה ועל פיתוחן, והמתקנים, הנהלים ומערכי השיעור שהוכנו על ידו או בהשראתו משמשים לעתים קרובות עד היום.
בשנת 1957 יצא ג’רי להשתלמות בחו”ל, פעם ראשונה מיני רבות. בפעם זו חזר לאוניברסיטת ג’והנס הופקינס. בהזדמנויות אחרות היה במכון לקול ותנודות בUniversity of Southampton (1964-1065), באוניברסיטת פרינסטון (1973-1974), באוניברסיטת סטנפורד וב Royal Society for Institute of Technology.
אבל עיקר פעילותו הייתה בארץ. בנוסף על מאמציו הבלתי פוסקים לטפח ולשפר את הוראת שיטות הניסוי בפקולטה, הוא היה פעיל מאוד בגופים שונים. ביניהם האגודה הישראלית לאוטומטיזציה, האגודה הישראלית לאלקטרואופטיקה(Israel Society for Automatic Control, Israel Astronautical Society, Israel Laser and Electro-Optic Society).
הוא גם היה פעיל בארגון כנסים שונים בנושאי התעניינותו: אוירו-חלל, אופטיקה ואלקטרואופטיקה, וכמובן הכנס השנתי לתעופה וחלל. רשימת הנושאים בהם עסק מפתיעה ברוחב היריעה:
Bat Sheva Seminar and Summer School on Photo Electronic Imaging Devices-1971
Summer School on Infra Red Detectors- 1972
International Symposium on Modern Developments in Fluid Dynamics in Honor of 70th Birthday of Sydney Goldstein- 1973
IFAC Symposium on Control of Water Resource Systems- 1973
Summer school of Optical System Design-1973
Organizing Committee Bat Sheva Seminar on Science and Technology Center- 1982
ICO Conference on Optical Computing- 1986
בשנת 1966 התחולל מהפך בהוראת מקצועות המעבדה, כאשר הוחלט להקים בניין מיוחד למעבדות הוראה, בניין דנציגר. הבניין היה אמור לשרת פקולטות רבות, כאשר הנדסת מכונות והנדסה אוירונוטית משחקות בו תפקיד ראשי. ג’רי ניהל את המעבדות המשולבות, כפי שנקראו אז, מהקמתן עד צאתו לשבתון ב-1973. ולאחר מכן בשנים 1977-1981.
בשנת 1969 קודם ג’רי לדרגת פרופסור חבר.
נכונו לו עוד שנות פעילות רבות בהן עסק הן בקידום נושא השיטות הניסוייות והן בפעילות ציבורית מקצועית עד לפרישתו בשנת 1989.
בחודש נובמבר, 1999, נפטר ג’רי שפר והוא בן 79, אחרי מחלה קשה.
אי אפשר לחתום תיאור זה של האיש ג’רי בלי להוסיף מספר מילים על אישיותו. ג’רי היה איש ישר דרך והגון, צנוע בכל דרכיו ומעשיו, ומלא אמונה באדם. תמיד הייתה לו סבלנות לכל אחד, ונכונות להתמודד עם כל בעיה. ומעל לכל אלו התקיימה הסקרנות המיוחדת שלו, אותה ניסה להנחיל לסטודנטים על ידי ניסויים מוזרים שלא תמיד דרשו תיאוריות מסובכות, אבל תמיד דרשו שכל ישר וחשיבה מקורית (האם הקפה החם מתקרר יותר מהר או יותר לאט אחרי שמוסיפים לו חלב קר?) והסיפור על מכונית פורד אנגליה פטורה ממיסים שהיה עליו לייצא מהארץ בכל מחיר, ואותה הצליח להעמיס על סיפון אניית מטען ממנו היא הושלכה למצולות אחרי שיצאה מתחום המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. וכמובן, הכובע של ג’רי, אותו כובע ישן שעד היום משמש לאיסוף פתקי הצבעה לבחירת דיקן במועצת הפקולטה.
האם נדמה לי, או שחיוכו של ג’רי עדיין מלווה אותנו גם היום?
יהי זכרו ברוך.
פרופ’ תנחום וולר, דיקן הפקולטה, ינואר 2000.
