פרופ’ מאיר חנין ז”ל נמנה על האבות המייסדים של הפקולטה.
פרופ’ חנין, יליד פולין, הגיע לארץ ב”רגע האחרון”, מיד לאחר פרוץ מלה”ע השנייה ב-1940, והחל את לימודיו האוניברסיטאיים במתמטיקה-פיסיקה באוניברסיטה העברית. בשנת 1948 סיים את השתלמותו למגיסטר במתמטיקה-פיסיקה והצטרף לשורות חמ”ד של ימי ראשית המדינה, רפאל של היום. בחמ”ד שרת 7 שנים, בין השנים 1948-1955, כקצין מחקר וכמומחה בתחום הפיסיקה-מתמטיקה. בתחום האוירונוטיקה, תקופה זאת הצטיינה בהתרחבות ובפתוח נכרים של כלי טייס, מלווים ב”פריצה” ובהרחבה נכרת של הידע האוירונוטי לתחום העל קולי. גם לחמ”ד של אותה תקופה היה עניין וחלק בכניסה לעידן העבר-קולי ופרופ’ חנין בתפקידו נדרש ונחשף לפעילות בתחום האוירודינמיקה העל קולית, היה שותף וביצע רבות מהעבודות הראשונות והראשוניות בתחום זה שבוצעו אז בארץ, בעיקר במסגרת חמ”ד. במקבל לעבודתו בחמ”ד, ולאחר שחזר מהשתלמות אצל פרופ’ סירס באוניברסיטת קורנל בארה”ב, הוא ביצע את עבודת הדוקטורט שלו, הראשונה בטכניון בתחום האוירונוטיקה, בהנחייתו של פרופ’ סידני גולדסטיין, המנל”א של הטכניון באותם הימים וממניחי היסודות למחלקה לאוירונוטיקה בטכניון. עם סיום לימודיו ב-1955 הצטרף כחבר סגל למחלקה לאוירונוטיקה בטכניון.
פרופ’ חנין כמתמטיקאי-פיסיקאי גילם במשך כל שנות פעילותו את הגישה הקלאסית המתמטית לאוירודינמיקה הלא-תמידית של כנפיים וגופים תונדים בפרט. כתוצאה מכך תרם משמעותית לתחום האוירואלסטיות שהחלה את התפתחותה בשנות ה-60. הוא נמנה גם על הראשונים להבין את חשיבותם של הפתוחים האוירודינמים לבעיות הקשורות בחדירה חזרה מהחלל וביומכניקה.
פרופ’ חנין הצטיין בלוקל פטריוטיזם שלו. לכן רבות מעבודותיו פורסמו דווקא בעיתון הישראלי לטכנולוגיה. אבל, חרף עובדה זאת הן זכו לתהודה והדים בינלאומיים נכרים וצוטטו רבות בעולם כולו.
הגם שכולנו לכאורה את פרופ’ חנין כתאורטיקן שבחבורה, הוא היה בעל גישה מעשית מצוינת ובמשך שנים רבות היה מעורב עמוקות ביעוץ ותרם רבות אם זה לתעשייה האווירית בראשית ימיה בתיכונים הראשונים של כלי הטיס שלה, כשהוא מוביל את נושא האוירודינמיקה, ואם זה בעזרתו ובתרומתו להתפתחות עידן הטילים בארץ- פרסומיו בשטח זה ועבודות התיזה הרבות שהנחה כסו תחום זה ותרמו רבות לידע שלנו בארץ בנושא, ובמיוחד להשכלתם ולהעמדתם של האנשים המובילים בתחום זה בארץ. בנוסף תרם גם רבות לקידום הפעילות באוירו-חלל בארץ כיועץ לרפאל, ולחיל האוויר, וכחבר פעיל באגודה הישראלית למדעי התעופה והאסטרונוטיקה.
פרופ’ חנין תרם רבות לניהול הפקולטה שלנו, כהן כראש המחלקה בשנים 1961-1962 ועמד בראש ועדות פקולטיות. הוא תרם לפעילות הטכניון כחבר בוועדות הסנטיות, ולרווחת חברי הסגל בטכניון כראש ארגון הסגל בשנים 1963-1964. כמו כן, הושאל ע”י הטכניון לכהן כדיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון עם הקמתה בשנים 1971-1973. בכך תרם רבות לעיצוב פניה ודרכה של פקולטה זאת, הנמנית על המוצלחות שבאוניברסיטת בן גוריון.
פרופ’ חנין היה מורה מעולה ואהוד על הסטודנטים, תרם רבות לעיצוב המסורת של רמת לימודים גבוהה וייחודית במסגרת לימודי המוסמכים והיה מנחה מבוקש, מסטרנטים ודוקטורנטים רבים סיימו את לימודיהם בהנחייתו.
הוא היה דקדקן וקפדן בכל דרכיו ומעשיו, אם זה בדרישותיו מעצמו ומעמיתיו, או מהסטודנטים והמשתלמים שלו. הוא היה “משפטן” בכל רמ”ח אבריו בגישתו למימוש ומילוי התקנות והחוקה של הטכניון. היושרה וההגינות שלו היו שם דבר. הוא היה מליץ יושר של הסטודנטים, כמעט בכל ויכוח נטה לעמוד לצדם. פרופ’ חנין היה אדם צנוע, הצטיין ברוגע ובנינוחות שלו עצמו, ושהשרה על סביבתו.
פרופ’ חנין הלך לעולמו ביום ד’ בטבת תש”ס 13.12.1999.
יהי זכרו ברוך.
פרופ’ תנחום וולר, דיקן הפקולטה, ינואר 2000.
