פרופ’ מנחם ברוך נולד ב- 29 באפריל 1923 בבולגריה. בשנת 1951 הוענק לו התואר בוגר בהנדסה אזרחית מהפוליטכניקום של סופיה בבולגריה, ולאחר מכן הוא עלה ארצה והחל את דרכו כאסיסטנט בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון בשנת 1957-58 וכך המשיכה להשתרע על יותר מיובל שנים הקריירה האקדמית מלאת העשייה ועשירת ההישגים של פרופ’ ברוך כמדען, מורה ומחנך נערץ בטכניון.
בשנץ 1963 לאחר קבלת הדוקטורט בטכניון הצטרף מנחם ברוך לסגל הפקולטה לאוירונוטיקה ובכך היה שותף לאבות המייסדים של הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה בטכניון ולאחד מעמודי התווך הבולטים בה בתחום המבנים.
בתחילת דרכו האקדמית הציג פרופ’ מנחם ברוך, ניתוח פורץ של תופעת הקריסה בקליפות מחוזקות שהיוותה בסיס לסדרה ארוכה ומרשימה של מאמרים המוכרים כיום כבעלי ערך פרמננטי. עבודות אלו השתלבו בתנופה המחקרית של מעבדת המבנים בפקולטה, בשנות ה- 60 וה-70 בראשותו של פרופ’ יוזי זינגר ז”ל. היו אלה שני העשורים המכוננים בהם צמח מעמדה הבינלאומי של הפקולטה, מהתחלה צנועה של מחלקה קטנה, כאשר מחקריו של מנחם תרמו לכך במידה רבה.
כעשור לאחר מכן פנה מנחם לכיוון חדש של ניתוח התנהגות פלסטית עם דפורמציות גדולות במסגרת מכאניקת הרצף. תחום מרתק וחשוב זה ניצב בשנות השבעים בחזית המחקר של מכאניקת המוצקים, בעיקר בהקשר של כשל וסדיקה, ומנחם היה משוכנע כי חיוני לפתח אותו בטכניון. גם כאן היה שותף לקבוצה נכבדה של פרסומים אשר חלקם מופיע כיום בספרי לימוד בהנדסה. הבולטת בעבודות אלה היא פתרון אנליטי ראשון מסוגו להתפשטות פגם במבנה עמוס. בעקבות פרסום המאמר התקבל מכתב ברכה מפרופסור היל מאוניברסיטת קיימברידג’ – אז האיש המוביל בתחום.
בשנות השמונים הקדיש מנחם את עיקר תשומת ליבו לניסוח מקורי, חורג מהמקובל, של שיטות אלמנט סופי בתנודות. פרסומיו בנושא זה, כמה מהם עם פרופסור בר-יצחק ז”ל, מתאפינים בכך שהם מאוד קצרים ומאוד מצוטטים. מחקרים אלו עוררו ויכוחים ערים בספרות המקצועית ומעידים על אופן חשיבה לא שגרתי, תכונה שהייתה טיפוסית למנחם, להתבונן מזווית חדשה על נושא סגור לכאורה ולהרחיבו לכיוונים בלתי צפויים.
בשנים 1985 ו- 1986 הנהיג פרופ’ מנחם ברוך את הפקולטה כדיקן. כמו כן, שימש במשך 4 פעמים כפרופ’ אורח באוניברסיטאות ידועות בארה”ב: Georgia Tech, Univ. of Visconsin, USC, Virginia Politechnic.
מנחם יצא לגמלאות בשנת 1991 אבל מעולם לא פרש מעיסוק במחקר. הרשימה הארוכה של פרסומיו בשני העשורים האחרונים, בשנות ה- 70 וה- 80 לחייו, לא הייתה מביישת מרצה צעיר ונמרץ בראשית דרכו. חטיבה בולטת של מאמרים משנים אלו, עם עמיתיו מהפקולטה להנדסה אזרחית, העוסקת בתיאוריות מתקדמות לכפיפה ותנודות של קורות מרוכבות, זכתה להד ניכר בקרב אנשי המקצוע.
האופק המחקרי של מנחם חובק ספקטרום רחב של נושאים: קריסה, אנליזת מאמצים, התנהגות פלסטית, תנודות ומבנים מרוכבים. בכולם הותיר חותם. סגנון הכתיבה הוא כמו מנחם עצמו, כפי שנזכור אותו גם לאחר לכתו, העין הביקורתית, הניסוח השנון והמאתגר, החשיבה העמוקה וההומור האירוני.
אישית, הרביתי לשוחח עם מנחם ברוך ושררה בינינו ידידות עמוקה על אף הבדל השנים וההבדל בתחומי המחקר. מנחם התמיד להגיע למשרדו בפקולטה על אף בעיות בריאות שהיו לו ורק לפני חודשים ספורים עוד השתתף במועצת הפקולטה.
הלך מאיתנו אדם מיוחד, עדין, תרבותי ונעים הליכות, חבר, מחנך וחוקר דגול. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
יהי זכרו ברוך.
יורם טמבור, דיקן הפקולטה, מאי 2010.
