פרופ’ אברהם כוגן היה ממניחי היסוד, מבוני ומפתחי הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון וממעצבי דרכו האקדמית של הטכניון כמכון הטכנולוגי של ישראל.
פרופ’ כוגן נולד בקישינוב ב1921 ועלה ארצה ב1944 לאחר שעבר את מאורעות מלחמת העולם השנייה. הוא למד פיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1945-1949 וסיים בתואר מגיסטר. בתקופת מלחמת השחרור הוא שרת בחיל מדע (חמ”ד), שנים 1947-1950. היה בין הראשונים שהצטרפו אל פרופ’ סידני גולדסטין בהנחת היסודות לפעילות של הקמת המחלקה להנדסה אוירונוטית ובמסגרת זו יצא לאוניברסיטת פרינסטון להשתלמות והשלים את המגיסטר ב-1952 ואת הדוקטורט ב-1956 בהנדסה אוירונוטית. ב- 1953 הוא מונה כמרצה בטכניון ועם שובו מההשתלמות בארה”ב הצטרף לסגל המחלקה להנדסה אוירונוטית וכיהן כמרכז המחלקה בשנים 1956/7. עם הקמת המחלקה להנדסה אוירונוטית היה אחראי לפיתוח המעבדה האוירודינמית והקמת נקבות הרוח הראשונות בשנים 1953-1960. ב- 1969 יזם והקים את המעבדה למעבר חום ומסה במרכז לחקר אוירונוטי שבטכניון.
פרופ’ כוגן החזיק בקתדרה להנדסה אוירונוטית ע”ש סידני גולדסטין מאז 1962. הוא כיהן כדיקן הפקולטה להנדסה אוירונוטית בשנים 1983-1984. פרופ’ כוגן מילא תפקידים רבים ונכבדים במוסדות הטכניון וכחבר ויו”ר של ועדות רבות. הן מקצועיות, כגון הועדות לבחינת הוראות מקצועות מכניקת הזורמים ב-1962, הועדה לכינון מחלקה למתמטיקה שימושית ב-1969 ויו”ר הועדה לבדיקת לימודי היסוד ב-1986/7, והן ועדות כלליות כגון הוועדה המרכזת, הוועד המנהל, ועדות לבחירת נשיאי הטכניון וועדות סנט אחרות.
פרופ’ כוגן עיצב ולימד את מקצועות היסוד באוירודינמיקה, זרימה, תרמודינמיקה ומעבר חום ומסה בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בלימודי הסמכה ולימודי מוסמכים. הוא הדריך מספר רב של משתלמים לתוארי מגיסטר ודוקטור, מהם המכהנים כיום כפרופסורים בטכניון ובמוסדות אחרים.
עבודותיו המקצועיות שילבו מחקר בסיס עם עבודות יישומיות. במשך שנות עבודותיו בטכניון היה יועץ בכיר למשרד הביטחון ולרפאל. עבודתו המקצועית התמקדה זה שנים רבות בנושאי האנרגיה והתפלת מים, החל ממחקר של פיתוח אוירוגנרטורים לניצול אנרגית הרוח ועד למחקר ופיתוח של שיטת התפלה חדישה מבוססת על שיטת איוד בפריצה ללא שטחי מעבר חום מתכתיים שעליה רשם 8 פטנטים. ידע זה יושם גם לפיתוח מערכות לתהליכי זרימה והעברת מסה בתעשיות שונות בארץ ובחו”ל. על עבודותיו אלה זכה גם בפרס רוטשילד בהנדסה ב-1965.
פרופ’ כוגן היה חבר האקדמיה הישראלית למדעים מאז 1963, וחבר באגודה הישראלית למדעי האוירונוטיקה והאסטרונאוטיקה, באגודה הישראלית לפיסיקה והאגודה האמריקאית למדעי האוירונוטיקה והאסטרונאוטיקה. הוא מילא תפקידים מקצועיים ציבוריים רבים והיה חבר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ב-1964-1967, חבר הוועדה המייעצת למו”פ ליד המדען הראשי של משרד הביטחון ב-1966-1975, חבר ועדת המשנה לכוח ומים של הוועדה לאנרגיה אטומית, חבר ועדת השופטים לפרס ביטחון, חבר הרשות הלאומית לאנרגיה מאז 1977 וחבר המועצה לפרסי רוטשילד 1981-1988 ועוד ועדות רבות של האקדמיה ומשרדי הממשלה.
לאחר פרישתו מן הטכניון לא פרש פרופ’ כוגן מהעשייה המחקרית. פעילותו במכון וייצמן התרכזה בהפקת מימן “ירוקה” באמצעות אנרגיה סולרית. הוא שיתף פעולה ועבד בצורה קרובה על נושאים בתחום זה עם עמיתים מהטכניון ולא הניח לגילו המתקדם לעמוד בדרכו. נזכור כולנו את פרופ’ כוגן כמחנך, חוקר ועמית בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל וכאחד הקברניטים החשובים שלה בתחילת דרכה.
יהי זכרו ברוך.
פרופ’ עמרי רנד, דיקן הפקולטה, נובמבר 2009.
